עזוז והאיזור

על גבעה רמה, 345 מטר גובה, ממזרח לנאת המדבר בארותיים, שוכן הישוב עזוז – כפר תיירותי מדברי. בעזוז מתגוררות כיום 16 משפחות. חלקן עוסקות בתיירות הכוללת אירוח בצימרים (כ – 13 במספר והיד עוד נטויה) וחאן בארותיים המארח קבוצות גדולות ומשפחות.

ביישוב שלוש משפחות העוסקות בחקלאות - גידול עיזים וייצור גבינות עיזים אורגניות משובחות, בוסתן אורגני בסגנון נבטי וכרם זיתים אורגני. בישוב שני אומנים שעוסקים ביצירה ובפיסול באבן ובחומרים נוספים.

בשנות ה – 50 הוקמה על גבעת היישוב היאחזות הנח"ל בארותיים, כחלק ממערך של ארבע היאחזויות נח"ל: בארותיים, קציעות, שלח ושבטה. היאחזויות אלה הוקמו בעקבות הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למצרים לאחר מלחמת השחרור, שקבעו כי האזור שגבולותיו שבטה במזרח, באר מילכה (על גדת נחל לבן) בצפון ובארותיים בדרום יהיה אזור מפורז ללא נוכחות של כוחות צבאיים. הנח"לאים באותן היאחזויות תיפקדו כחקלאים במשך היום ועסקו בפעילות בטחון שוטף בלילה במטרה למנוע ולסכל חדירת מחבלי הפדאיון מגבול מצרים הסמוך, למטרות מיקוש ופעולות חבלה.

למפת האזור לחץ כאן...

בהיאחזות הנח"ל בארותיים טיפחו הנח"לאים גן ירק גדול בנחל עזוז הנמצא למרגלות ההיאחזות מצפון. באמצע שנות ה – 50, בסיוע הקרן הקיימת לישראל, ניטע בנחל עזוז מטע שקדים גדול בו נוסה לראשונה בארץ שימוש בטפטוף קבור. המים הובאו בצינור מקציעות ומטע השקדים ליבלב וצמח לתפארת. בנוסף, נבנתה מערכת השקיה בהצפה במעלה הנחל ושם ניטעו עצי בוטנה (פיסטוק חלבי).

לקראת מלחמת ששת הימים ננטשו כל ההיאחזויות באזור, למעט קציעות שהפכה למחנה גדנ"ע. כרם השקדים בנחל עזוז נותק ממקור המים והתייבש.

ב – 1983 החל להירקם חלום להתיישב בגבעת עזוז. דורון עקיבא, שהיה פקח רשות שמורות הטבע באזור צפון סיני התוודע למקום דרך סיוריו הרבים באזור.

דורון שיתף ברעיון את דרור, חברו ליחידה במהלך שירות מילואים ארוך במלחמת לבנון הראשונה. בחופשתם הראשונה נסעו לעזוז יחד עם סיליה (לימים אשתו של דרור) והרעיון החל לקרום עור וגידים... הם הכריזו על עצמם כגרעין ופנו לסוכנות היהודית שתסייע בהקמת היישוב. במקביל וכדי להוכיח את רצינות כוונותיהם עברו להתגורר במחנה הזמני של המושב קדש ברנע (כיום כפר הנוער ניצנה). בספטמבר 1984 הוצבו ששת המבנים הראשונים על גבעת עזוז (שם המקום שונה מספר שנים קודם לכן על ידי ועדת השמות מ"בארותיים" ל"עזוז" לאחר הקמת מושב בארותיים בשרון). מיד עם הצבת המבנים עברו דורון, דרור, סיליה וזוג נוסף שהצטרף לגרעין לגור ביישוב. במשך מספר שנים הובאו מי השתיה על ידם מאזור קציעות בעזרת טרקטור ומיכל נגרר. את החשמל סיפק גנרטור שעבד מספר שעות כל יום. מים להשקיה ושטיפה נשאבו מאחת הבארות בנאת המדבר בארותיים למרגלות הישוב. לימים ובעזרת המועצה האזורית רמת נגב הונחו קו מים וחשמל מאזור ניצנה לעזוז, שהפך לישוב מן המניין.

לב ליבו של איזור עזוז היא נאת המדבר בארותיים למרגלות היישוב ממערב. הימצאותם של מי תהום גבוהים ושתי בארות קדומות מאד גרמו לכך שאזור זה היה מיושב לאורך כל ההיסטוריה ובו עבר גם סעיף של "דרך שור" הקדומה, המחבר בין ניצנה, דרך קדש ברנע לים סוף ולמרכז סיני.

תוואי הדרכים בימי קדם נקבע בהתקיים שני תנאים: הימצאותם של מים במרחק של יום הליכת גמל ותוואי נוח. נאת המדבר בארותיים היוותה תחנת דרכים חשובה ומרכזית על ציר "דרך שור". ישנה תיאוריה הגורסת כי המרגלים שיצאו מקדש ברנע לתור את הארץ עברו בנאת המדבר בארותיים, שתו ממי הבארות בדרכם למרכזה של כנען, היא הארץ המובטחת.

אזור עזוז זרוע בשרידי התיישבות מכל התקופות וקיים בו עושר רב של אתרים ארכיאולוגים, אתרי ייצור כלים מאבני צור, תופעות גיאולוגיות ייחודיות, ומגוון רחב של צומח ובעלי חיים מדבריים.
בתקופה התורכית נבנה כאן קטע ממסילת הרכבת שהייתה אמורה לחבר בין באר שבע לתעלת סואץ. מתקופה זו נשתמר היטב הגשר התורכי המפואר על נחל בארותיים, חורשת האשלים העבותה בנאת המדבר בארותיים, בריכת אגירת המים של קטרי הקיטור ושרידי תחנת הרכבת.

לאחרונה סומנו מסביב לעזוז שני מסלולי אופניים המושכים לאזור רוכבי אופניים רבים.
שילוב של אתרי טיול רבים (ראה מפת סימון שבילים של החברה להגנת הטבע), אקלים נוח, נוף מדבר בראשיתי, מרחבים אין קץ ועושר רב של בעלי חיים וצומח מדברי מושכים לאזור מטיילים רבים שחוזרים למקום שוב ושוב.
חדרי האירוח, בית הקפה והחאן שנבנו בעזוז, נבנו בסגנון מדברי שמזכיר את סיני והם לכשעצמם מהווים מוקד משיכה ייחודי.
 
להזמנות
ויצירת קשר
אנא השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם האפשרי
שם מלא :
טלפון :
מייל :
פרטים :
או חייג ישירות:
050-4495717
או שלח מייל
כל הזכויות שמורות עזוז. ©2017
Created by RightClick